זירה חמש

בית הספר התיכון העירוני

על שם יצחק רגר

עבודת הגשה

תקשורת וחברה ג'

זירה 5 –   קליפים

שם המגיש/ה: ירדן ארקי

ת.ז: 206818882

שם המורה: גב' לאה סולומון יהושע

כיתה: יב' 4

תשע"ו

האודישן:

https://www.youtube.com/watch?v=kBjRml5IuJY

בסרטון ניתן לראות בחורה בשם עדן בן זקן שנבחנת לאודישן בתוכנית הראילטי "אקס פקטור" בשנת 2013 והשופטים בתוכנית הם אנשים זמרים מפורסמים,מסגנונות מוסיקה שונים,שהם :

משה פרץ,שירי מימון,רמי פורטיס ועברי לידר. והמנחה של התוכנית בר רפאלי הדוגמנית.

עדן בן זקן נהפכה לכוכבת, הוציאה אלבומים, הגיעה לגמר אך לא זכתה.וכולם מזהים אותה, לפי האוברול שלושים שקל שהגיעה איתו לאודישן.השיר בחרה עדן לשיר הוא של אדל-  HURT.

המושגים שבחרתי:

1 . "כוכב נולד" ודומיה – אחת התופעות הבולטות בשה המוסיקה הפופולארית בישראל וברחבי העולם בתחילת המאה ה-21 היא מרכזיותה של מתכונת תכנית טלוויזיה "כוכב נולד". תכנית היברידית זו משלבת בין מרכיב התחרות המוסיקלית המסורתית (פסטיבלי הזמר) לבין  מרכיב חדש יחסית, תכניות הריאליטי. מטרת התכניות הללו לייצר "כוכבות אינסטנט. כלומר, לא רק לגלות כישרונות חדשים אלא להזניק את הזוכים לכוכבות פופ המרופדת בכל המנגנון השיווקי הדרוש לאומנים במעמד של כוכב. הצלחתן של התכניות הללו נמדדות במונחים של רייטינג ומכאן הביקורת הגדולה כלפיהן (רגב, 2013).

-          אקס פקטור היא תוכנית ריאלטי, שמגלים כישרונות ופורצים זמרים, על ידי כך שמכוונים אותם,נותנים להם ביקורות ובעצם כך הם משתפרים ומתקדמים בתוכנית,החלשים מודחים והמתמודדים שבעצם מתאמצים,לוקחים את הביקורת ברצינות הם אלו שנשארים עד הגמר.עדן בן זקן היא דוגמה,התחילה את דרכה באקס פקטור הגיעה לגמר,איך לא זכתה.אבל בזכות הקול שלה פרצה,והוציאה אלבומים,גרפה מעריצים וכו.בזכות התוכנית עדן זכתה לחשיפה משמעותית בחייה,אם היא לא הייתה מתמודדת סביר להניח שלא היינו מכירים אותה.

2. מוסיקה פופולארית – התפתחות ומאפיינים

המונח "מוסיקה פופולארית" מזוהה עם מוסיקה המיוצרת בתהליך הרכבה שיתופי המתרחש בעקרו באולפן ההקלטה. כל אלה תוך שימוש בהגברה ובכלי נגינה חשמליים ואלקטרוניים. היא כוללת סגנונות מוסיקליים מגוונים ונוצרת, בין השאר, לשם רווח (מכירת תקליטים/דיסקים וכד')  לכן, לא כל מוסיקה שמוכרת לקהל הרחב, נחשבת מוסיקה פופולארית (כגון מוסיקה קלאסית). מכאן שלא מידת התפוצה היא שקובעת האם המוסיקה היא פופולארית או לא, אלא, ההקשר החברתי התרבותי, בה היא מתקיימת  והחיבור להפצה ורווחים כלכליים. (רגב, 1995)

מרכזיותה התרבותית של המוסיקה הפופולארית באה ליד ביטוי ברחבי העולם בשני ממדים: ראשית, במונחים כמותיים של מכירה והשמעות. לאורך השנים ידעה המוסיקה הפופולארית לנצל היטב לצרכיה את הטכנולוגיה המתפתחת והחליפה תדיר את אמצעי המדיה שדרכם הגיעה להמונים: החל ברדיו, בתקליטים וקלטות דרך תקליטורים, וידאו־קליפים, וכלה במהפכת האינטרנט והיוטיוב, הסמארטפונים והאיי־פדים ועוד. כל אלה מהווים כיום את הטקסטים המוסיקאליים הנפוצים ביותר בעולם. שנית, מן ההיבט החברתי, סגנונות וז'אנרים של מוסיקה פופולארית מהווים זה כ־60 שנה ויותר כלי תרבותי מרכזי ובולט שסביבו מארגנות קבוצות וקהילות שונות ומגוונות את זהותן הקולקטיבית. לדוגמה, היפ־הופ וזהות שחורה; מוסיקת רוק והזהות הדורית של אלה שהתבגרו בשנות השישים והשבעים; מטאל או פאנק ותרבויות הצעירים המזוהות עם סגנונות אלה ועוד  (רגב, 2013).

-השיר ששרה עדן בן זקן באודישן באקס פקטור הוא השיר hurt של הזמרת הגדולה אדל,זמרת מפורסמת המופיעה בשלל רחבי העולם.  האודישן של עדן עם השיר זכה ל כ- 2.480.623 צפיות ביוטיוב, לעומת זאת השיר המקורי זכה ל 106.968.109 ניתן לראות לפי תוצאות הבדיקה שהשיר מופרסם, והוא נחשף לחשיפה יותר ממה שהיה לפי הביצוע של עדן,אנשים נכנסו להזין לו,אנשים שאולי לא הכירו את השיר לפני,אנשים שהפסיקו לשמוע אותו וכו..

3. מופעים ודיסקוטקים

מאפיין נוסף של המוסיקה הפופולארית הם דפוסי האזנה הקולקטיביים הייחודים לתחום זה. הכוונה למופעים ההמוניים והדיסקוטקים. הופעות בפני קהלים של אלפי אנשים התאפשרה בזכות השכלולים הטכנולוגיים ואפשרו קונצרטים המוניים באיכות מוסיקלית גבוהה. לכך הצטרפו אפקטים שונים ומגוונים כגון: תאורה, קרני לייזר, מסכי וידאו ענקיים ועוד.

הדיסקוטקים (דיסקוטק=תקליטיה) התפתחו אף הם. התכנסות של ציבור גדול להאזנה משותפת וריקוד ללא נוכחות המוסיקאים המבצעים, הפכה להיות תופעה רווחת ומובנת מאליה בהקשר של מוסיקה פופולארית.

-התוכנית אקס פקטור היא תוכנית פופולרית המשודרת במגוון רחב של מדינות,שלכל מדינה יש את הסגנון מוסיקה שלה,מנחים שונים,שופטים שונים וכו.. אקס פקטור ישראל נכנס לא מזמן לחיינו לעומת מדינות אחרות, התוכנית לא מופנת לקהל מסויים,לדוגמה: שירים רק מזרחיים. להפך,התוכנית מקבלת מתמודדים בעלי זאנרים שונים לדוגמה:מזרחי,ישראליתפופ,רוק ראפ ועוד מגוון.. מה שגורם לקהל המצביעים לבחור את הזמר האהוב עליהם לפי סגנון המוסיקה שלו ואליו הם מתחברים , מה שגורם לקהל הצופים והמצביעים להמשיך לראות ולהצביע כי הם משאירים את המתמודד האהוב עליהם , ובעל הזאנר שהם אוהבים. זמרים בתחילת דרכם באים לאודישנים שבו נבחנים אלפי מתמודדים, אך זה בהחלט קפיצת מדרגה משמעותית היכול לגרום לאותו אדם לשנות את חייו מקצה לקצה,להופיע באירועים,להוציא לאבומים,הופעות וכו .. 

זירה ארבע

בית הספר התיכון העירוני

על שם יצחק רגר

עבודת הגשה

תקשורת וחברה ג'

זירה 4 –   ספורט

שם המגיש/ה: ירדן ארקי

ת.ז: 206818882

שם המורה: גב' לאה סולומון יהושע

כיתה: יב' 4

תשע"ו

https://www.youtube.com/watch?v=9KSBB8DICfA  

הגול של בוזגלו

תקציר על הכתבה

תקציר על המקור ממנה נלקחה הכתבה – קצת על ויטיוב

מושגים:

1(.)תיאוריית הבדלי האישיות- גורסת כי אמצעי התקשורת עוזרים לספק צרכים שונים של צרכנים שונים. חוקרי התקשורת כ"ץ וגורביץ מצאו ארבע קטגוריות של צרכים שממלאים אמצעי תקשורת ההמונים:

*צרכים קוגניטיביים: חיזוק מידע, ידע והבנה על המתרחש

*צרכים רגשים: חוויה אסתטית הנאה וריגוש

צרכים אינטגרטיביים: ביטחון, סטטוס, קשר עם משפחה וחברים

צרכים אסקפיסטים : פורקן מתח ובריחה מתפקודים חברתיים:

צרכים אלו באים לידי ביטוי בכתבה באופן הבא:

*.צרכים קוגניטיביים :

בשידור המשחק, השדרנים מוסיפים "אש" לאוויריה וגורמים להרגיש שאנשים שאינם במשחק בדיעבד נוכחים שם. השדרנים מותחים את האנשים ומדברים ברצף מהיר, מה שגורם להלהיט את הצופים ולחכות לגול. המידע שאני מקבלת במהלך  המשחק מהשדרנים.. מי מבקיע? מי קיבל פאול? מי פנדל? למי כרטיס צהוב? בקטע שבחרתי אנו שומעים ורואים שחקן (שלא תמיד ניתן לזהות) בגלל המרחק, עומד להבקיע גול שבמקרה שלנו זה בוזגלו  "בוזגלו....בוזגלו בועט....איזה גוללללל" ככל שבוזגלו מתקרב לשער ככה הקול של השדרן עולה. גם אם אני לא רואה את המשחק בשידור, אך מאזינה לו ברדיו\בטלפון אני יכולה לדמיין ולהבין את המתרחש דרך ההסבר של השדרן.

*.צרכים רגשיים:

במהלך  המשחק הצופים שיושבים בבית וצופים במשחק  מרגישים נוכחים במהלכו, בגלל הסברים ודיווחים שמתארים את האווירה שמתרחשת, הזוויות צילום, הקהל הלוהט שמעודד את הקבוצה האהודה עליו , התופים, השירים על הקבוצה, הצבע המאוחד שהם לובשים לדוגמה: האהודים של הפועל באר שבע לבושים כולם באדום, מכובע עד נעליים. מה שגורם לקהל הצופה בבית להרגיש חלק מהמשחק. זה בא על ידי ביטוי בכך שהם צועקים על השופט ומדברים אל המסך לדוגמה , "למה נתן צהוב" ; "גול....איזה גול...שיט פיספס".

*.צרכים אינטגרטייבים:

צפייה במשחקי כדורגל גורמים לאינטראקציה בין חברים ו/או בני משפחה, כולם צופים יחדיו במשדר כדורגל. כך המשחקים גורמים לקרבה ואינטראקציה בין אנשים. במהלך משחק כדורגל שאנשים נוכחים בו, מתבצע דו שיח בין אנשים שיכול להיות שאינם מכירים אחד את השני אך מדברים על אותו נושא משותף.לדוגמה:הקבוצה השניה הבקיע גול לקבוצה האהובה עלינו ,יש לנו את הצורך לקלל אותם , ולשתף זאת עם האנשים הנוכחים סביבי.

*.צרכים אסקפיסטים :

כשאני לאחר עבודה,עצבנית,תשושה ואני מגיעה וצופה בסדרה,משחק,שאני אוהבת לצפות אני שוכחת מכל העצבים שחוויתי במהלך העבודה או במהלך שהות אחרת  מה שיכול להשכיח ולהרגיע אותי במהלך שעה, שעתיים או יותר וגורם לי להתעסק רק בזה

ככל שהקול של השדרן עולה ככה הסערה שמתחוללת בבן אדם והמרץ שלו עולים יותר.

(2) הכחדה סימבולית- אחת הטכניקות הנפוצות להדרת קבוצות חלשות ממקודי הכוח והשיח היא הכחדה סימבולית – ייצוג מצומצם , מעוות ושלילי של קבוצות מסוימות במדיה . מחיקת קיומה של אותה קבוצה כבקבוצה בעלת זהות ייחודית הזכאית לשוויון. הייצוגים בתקשורת מסמלים את הקיים במציאות, ולהיפך העידרות קבוצה מהתקשורת משמעה הכחדתה מהמרחב הציבורי

*משחק הכדורגל שבחרתי עוסק בשתי קבוצות של גברים , קבוצות אלו זוכות לסיקור נרחב, חסויות ,פרסום וכו' . לעומת זאת כשמדובר בכדורגל של קבוצות נשים המצב שונה מכיוון שאותם לא מציגים באותה רמה שמציגים כדורגל בנים : כדורגל נשים לא זוכה לחשיפה תקשורתית, לא משחקים באיצטדיונים הגדולים ולרוב אין לקבוצות אלו פרסום או גופים שיממנו אותם . זה יוצר מצב שמבחינת האוהדים התפיסה היא שכדורגל נשים לא קיים.

(3) היקף-ממדורים אקראיים, זניחים ודלים בתחילת דרכה , הגיעה עיתונות הספורט בישראל למדורים ואף למוסיפים עבים , צפופים , בעלי תדירות הופעה קבועה . מדורי הספורט או מוסף הספורט הוא זמן רב מרכיב חשוב בכל עיתון יומי המכבד את עצמו.

הכיסוי- מדיווח אינפורמטיבי , לכיסוי מפורט המלווה בניתוחים , בסטטיסטיקה , בפרשנות , בסיפורים אישיים , בטבלאות , בהיסטוריה וכו.

השפה-  מתיאורים יבשים , לעיתים בשפה מיומנת שלא תמיד מתאימה לסיקור אירועי הספורט נולדה שפה חדשה המשלבת בתוכה מידע , בידור ומושגים שחרגו זה מכבר אל מחוץ לגבולות הספורט.

*היקף- הכתבה שבחרתי זכתה ביוטיוב ל 13,531 צפיות. מי שהעלו את הסרטון ליוטיוב הם one   .     One  הוא אתר אינטרנט שעוסק בענפי ספורט שונים מהארץ ומהעולם ומעדכן 24\7 .  על פי נתוני ועדת המדרוג בישראל, ONE הוא אחד משני אתרי הספורט המובילים בישראל יחד עם אתר ערוץ הספורט.  ל one יש גן אפליקציה וגם ערוץ טלוויזיה בשיתוף יס והוט. חשיפה זו מקנה לתכנים המשודרים ב one חשיפה גדולה מאוד . גם משחק הכדורגל שלפנינו שודר ודווח ב one  וזכה לחשיפה גדולה.

*כיסוי- הדיווח שלפנינו מלווה במתן נתונים סטטיסטים על ידי השדרן כמו למשל :

"דקה 12, ב"ש עלתה ל-0:1: "

"מאור בוזגלו השתלט על מסירת רוחב מרחק 25 מטרים מקו שערה של הפועל חיפה,"

"בוזגלו לא כבש מעולם לרשת של הפועל חיפה "

"השביעי של בוזגלו "

שפה- השדר מלווה את הדיווח בתאורים שתואמים את השקפת עולמו על המשחק . הדבר נעשה באמצעות הגברת קצב דיבור ככל שהכדור מתקרב לשער ובאמצעות הגברת טון הקול שלו . בנוסףפ נעשה שימוש במילים שמתארות את התחושות והרגשות של השדר כמו למשל: "תחזיק אותי,תחזיק אותי" "אוי אוי אוי אוי אוי"

  

זירה שלוש

בית הספר התיכון העירוני

על שם יצחק רגר

עבודת הגשה

תקשורת וחברה ג'

זירה 3 –   וירטליות ברשת

שם המגיש/ה: ירדן ארקי

ת.ז: 206818882

שם המורה: גב' לאה סולומון יהושע

כיתה: יב' 4

תשע"ו

טיסת השוקולד - https://www.youtube.com/watch?v=Xj9rFlNtsVs

הסרטון שבחרתי הוא "טיסת השוקולד" , שבו אישה שנכחה בטיסה חזרה לארץ וביקשה שהדייל אמכור לה שוקולד, אך לא עשה זאת . אותה בחורה נהגה באלימות מילולית ופיזית.הסרטון צולם על ידי אנשים שנכחו בזמן הטיסה והועלה לאתרים חברתיים כגון:פייסבוק,יוטיוב וכדומה.. מצאתי את הסרטון ביוטיוב, על שם "טיסת השוקולד" שהועלה ע"י רשת וזכה לחשיפה משמעותית בעל 85.409 צפיות ו 124 אנשים שאהבו את הסרטון.

ערכתי בדיקה ברשת וחיפשתי את סרטון השוקולד,והופתעתי מכמות החשיפה והצפיות שיש לכל אתר ואתר.

באתר מאקו- 60.000 צפיות

באתר ווינט- 46.000 צפיות

באתר חדשות 2 -72.000

לסרטון השוקולד נוצרו חיקויים שניתן למצוא אותם באתר יוטיוב, לדוגמה:

1.      האנשים שיצרו את הדיבוב לסרטון הם "שטותונים" הם מדבבים אנשים, מהאח הגדול,ערוץ 2 וכו

זכו ל 158.774 צפיות

https://www.youtube.com/watch?v=MOBTNt8Xizc

2.      הסרטון השני לקוח מסרט של היטלר, שבו ניתן לראות מדבר על הטיסה וקיבל                 2.916 צפיות

https://www.youtube.com/watch?v=a57gIcvdvmE

3.      בסרטון זה ניתן לראות בחור אנונימי שכתב שיר והלחין על טיסת השוקולד                  וקיבל כ 3.363 צפיות 

https://www.youtube.com/watch?v=bU_CR-aStaM

   שלושת הסרטונים לקוחים מאתר יוטיוב!!

המושגים שבחרתי:

1.תוכן ממטי (הפצה ממטית): ההפצה היא מימטית כאשר בתוך התהליך הוויראלי מתרחש גם שכתוב, או יצירה מחדש, של הפריט. המשתמשים המעבירים אותו מוסיפים לו משמעויות על ידי שינוי או הוספה של תכנים לפריט, אך תוך שמירה של הצורה הכללית, למשל הוספת כיתוב הומוריסטי לתמונה או החלפת פס הקול בסרטון. בצורה כזו למקור ראשוני אחד נוצרות מגוון רחב של גרסאות, כאשר בכל גרסה הוסיפו משתמשים שונים אמירה משלהם - הומוריסטית, ביקורתית, אישית וכיוצא בזאת.

-בסרטון השוקולד ניתן לראות שהעלו אותו כפי שהוא והוא זכה לחשיפה אדירה,ולאחר זמן קצר הוא קיבל משמעויות נוספות , עשו לו דיבוב מחדש, חיקויים על ידי אנשים, חיקויי בארץ נהדרת,כך שיצא מצב שהוא לא נשאר כפי שהוא עם הזמן הסרטון המקורי נעלם וראו בעיקר דיבובים, וחיקויים. ניתן לקחת ציטוט לדוגמה מהסרטון המקורי והדיבוב:

מקורי :"עם העגלה אני רוצה את השוקולד לפה"

דיבוב : "אני רוצה את השוקולד, למה היא קיבל את השוקולד"

*ניתן לציין שהדיבוב מתרחש באותו דקה ושניות*

2. הדיפוזיה שלהם דרך תחרות ובחירה. הממים משתנים בדרגת התאמתם, כלומר, רמת הסתגלותם לסביבה החברתית-תרבותית שבה הם מופצים. האינטרנט לא רק רווי בפעילות ממטית, הוא אף מאפשר את החקירה שלה בדרכים חסרות תקדים. לממים תכונות תרבותיות הדומות לחיידק השפעת, המועברות בדרך תקשורתית הדומה להתעטשות.

-הסרטון התפשט באופן הדומה להתעטשות הוא עוד לא הגיע לרשת החברתית,הוא זכה לאלפי צפיות,שיתופים וביקורות הוא הועלה לאתרי חדשות וטלוויזיה שנתנו ביקורת ורקע על הסרטון,וכוכבי הסרטון שנהגו באופן מילולי בחרו למסור תגובה,והצטערו על האופן שבו הם דיברו , הם היו שיכורים , וחברת הטיסה הודיעה שהם לא יוכלו לטוס דרך החברה שלהם לעולם.

3.צורה - הממד השני מתייחס לצורה: מדובר בגלגול הפיזי של המסר, הנקלט דרך החושים שלנו. הוא כולל ממדים חזותיים/קוליים הספציפיים לטקסטים מסויימים, בנוסף לתבניות מסובכות הקשורות לז'אנר ומארגנות אותם (כמו סנכרון שפתיים או אנימציה). בעוד רעיונות והביטוי שלהם נדונו בהרחבה ביחס למושג המם,  

-אם נשתיק את סרטון השוקולד אנו יכולים להבחין בבחורה שמדברת בגסות עם הידיים וגורמת למהומה גם אם נתעלם מהקול בסרטון,ורק לפי תגובות האנשים ניתן לזהות שמתרחש מריבה,אלימות.

זירה שתיים

בית הספר התיכון העירוני

על שם יצחק רגר

עבודת הגשה

תקשורת וחברה ג'

זירה 2 – פרסום סמוי וגלוי

שם המגיש/ה:ירדן ארקי

ת.ז:206818882

שם המורה: גב' לאה סולומון יהושע

כיתה: יב' 4 



תשע"ו

התמונה שבניתי לפרסומת סמויה וגלויה:

פסקה שמספרת על המוצר שבחרתי לפרסומת סמוייה:

לובלו

המוצר שבחרתי  לפרסומת סמויה היא השפתון  "לובלו" , מותג שפתוני לחות הקיים למעלה

ממאה שנים. נמכרים שפתוני לובלו בשלל טעמים:לבלו רוז (הנותן גוון ורדרד עדין

לשפתיים),אבטיח,מלון,דובדבן,תות ,פירות יער ועוד מגוון טעמים.. לובלו מתאים לתנאי קור

קיצוניים ושומר על השפתיים מפני יובש,ולאחר השימוש בלובלו השפתיים נראות

מרעננות,מבריקות,בעלות צבע.  מוצר שכל אדם חייב לרכוש, ויש לובלו שקוף המיועד לגברים .

שלושה מושגים שבחרתי המתאימים לי לפרסומות הסמויה:

1.השפעות הפרסום הסמוי על הצופה

בשנים האחרונות נערכו מחקרים לבחינת השפעתו של הפרסום הסמוי על הצופים, בעיקר בהתייחס לזכירת המותג ולגיבוש עמדות כלפיו. השימוש בפרסום סמוי מגביר את הבולטות של המותג במערכת הזיכרון יותר מאשר פרסום סמוי. נמצא כי בולטות גבוהה מובילה לעלייה בזיהוי המותג בהשוואה לבולטות נמוכה יותר. כמו כן, נמצא כי פרסום סמוי הנמשך זמן רב מחולל זכירה טובה יותר של המותג, בהשוואה לפרסום סמוי הנמשך זמן קצר.

חשיפה למותג במהלך תוכנית, מעוררת אצל הצופה חיבה ורגשות, אולם היא אינה מספקת לו מידע רב על המותג. נמצא כי פרסום סמוי משפיע על עמדותיו של הצופה באופן חיובי ועל כוונת הקנייה יותר מאשר בפרסומת גלויה מסורתית. ההסבר לכך מבוסס על תיאורית החשיפה המכוונת, הקובעת כי הצופה נחשף למדיה כדי לצפות בתכנים יצירתיים ולא בפרסומת. כלומר, הצופה מכוון את עצמו לצפייה בתכנים שאינם שכנועים ומעדיף אותם מתכנים פרסומיים. לכן, במהלך צפייה בפרסומת סמויה בתוכנית שבה בחר הצופה לצפות, הערכתו כלפי המותג עשויה להיות חיובית יותר ביחס לחשיפתו לפרסומת גלויה לאותו מותג במהלך הפסקת הפרסומות.

בנוסף, שילוב הפרסום הסמוי בערוצים אחדים ובאמצעים פרסומיים העלה את זכירת המותג.

*הפרסום הסמוי שלי הוא המוצר לובלו,ברגע שאנשים נחשפים אל המוצר בפרסומת הם שמים לב

אליו יותר,לדוגמה,כאשר הם בסופר פארם ובכל חנות קוסמטיקה אחרת שמוכרים את הלובלו

הם מסתכלים על המוצר,מה שיכול להיות לפני שקלטו את הפרסומת הם יעברו ליד זה ללא

רפרפוף, ויכול לגרום להם גם לרכוש את המוצר,כי הם ראו זאת בפרסומת.

לדוגמה: טיטי מלכת היופי תשים לובלו תוך כדי תוכנית שהיא מתראיינת,אנשים יקנו את המוצר

כי מפורסמת רכשה אותו ומשתמשת בו.

2. שילוב מוצרים  – Product Placement - פרקטיקה של שילוב מוצרים בתוכניות טלוויזיה תמורת תשלום ממשיכה להתקיים, אך היא מהווה נתח קטן יחסית. המונח הזה, מופיע הרבה פעמים כשם נרדף ל"תוכן שיווקי". בישראל, שילוב מוצרים בולט בעיקר בדרמות יומיומיות. תסריטאים העוסקים בכתיבה לז'אנר מקבלים בתחילת העבודה או במהלכה רשימת דרישות מדויקות מחברות ההפקה שיש לשלבם בתסריט ועל סט הצילומים (מוצר חשמלי, פריט מזון, שתייה וכו').

*בפרסומת שלי, ישנם שילוב מוצרים שלא ניתן להבחין בהם, חוץ מהמוצר שפרסמתי שהוא

המוצר הגלוי בושם ה"אייקון",והמוצר הסמוי "לובלו" . יש בצד ימין בקבוק תכלת שזה בעצם

בדין-ריח לבגדים ובצד שמאל של התמונה ניתן להבחין בקופסה גדולה,שמי שמכיר את

האריזה,רכש,התבונן בחנויות  ניתן להבין שזהו הבושם של ריהאנה (ניתן לראות גם על גב

האריזה את התמונה שלה,ולהבין ).

3.   מותגים – : מותג הינו שם או סימן מסחרי. מוצר, בהגדרתו הוא - דבר שנועד לענות על צורך של החברה, מותג הוא מוצר שיש לו בידול משאר המוצרים בתחומו. מותג הוא סט של הבטחות ייחודיות בעלות ערך מוסף שאין למוצרים האחרים בתחום. וללא הבידול הזה וללא הבטחותיו הייחודיות למוצר, המוצר איננו מותג אלא מוצר מסחרי. מותג הוא מכלול של מה שאנשים אומרים וחושבים על המוצר, על שירות או על החברה ומה שהם מרגישים כלפיה.

*מותגים שמופיעים לי בתמונה,הם בעצם מותגים מוכרים שאנשים מכירים, ראו לפחות פעם

אחת  פרסומת של המוצר בטלוויזיה,בעיתון ואלו מוצרים מאוד נרכשים.

לדוגמה:הלובלו הוא שפתון ייחודי הכי נמכר,והכי מוכר ובן אדם אשר יבוא לקנות שפתון ותהיה

לו התלבטות, הוא ייבחר בלובלו ,כי יש עליו פרסום,מכירים אותו.  ניתן גם להציג את הדוגמה

שנתתי על טיטי ברגע שסלב ישתמש בשפתון או בכל מוצר אחר לדוגמה:חולצה,שרשרת,נעליים

וכו..  אנשים ירצו גם ויקנו,כי סלב ישתמש בו.

זירה אחת

 בית הספר התיכון העירוני

על שם יצחק רגר

עבודת הגשה

תקשורת וחברה ג'

זירה 1 – פרסום וקמפיין אזרחי

שם המגיש/ה: ירדן ארקי

ת.ז: 206818882

שם המורה: גב' לאה סולומון יהושע

כיתה: יב' 4

תשע"ו

התמונה שבחרתי:

  

 

"מי שלא נשף אבק דרכים לא ישאף אוויר פסגות"

אחריי:

"אחריי" הוא קמפיין אזרחי חברתי, שבו מכינים בני נוער למסלול קרבי בצבא. מידי שנה מצטרפים כ 100,000 חניכים מכל רחבי הארץ, והוא מיועד לכיתות יא-יב . בין המטרות התנועה עובדים על הערכים הבאים:

-עמידה בזמנים

-התמודדות בתנאי שטח

-סחיבת אלונקה

ובנוסף בני הנוער שמגיעים מתנדבים ותורמים לחברה.

מטרת הקמפיין היא לעודד בני נוער להצטרף לתנועה.

רשימת מושגים :

1.       קמפיין פרסום חברתי : מסע פרסומי שנועד לקדם מטרות ושירותים חברתיים, שאינן למטרת רווח .

"אחריי" הוא תנועת נוער, ללא תשלום שבו אנו מפרסמים מודעות, תמונות,מגיעים למקיפים בעיר ובכל רחבי הארץ כדי לעודד ולגרום לבני נוער להצטרף להיות חלק ממשפחת "אחריי" , ולהכין אותם למסלול קרבי ומשמעותי בצבא.

2.       אקטיביזם חברתי – פעילות חברתית פעילה אשר במסגרתה מובילים שינויים חברתיים במגוון תחומים. אזרחות פעילה שמטרתה ליצור שינוי בחברה.

הפעילות של אחריי בימי ראשון ורביעי משעות 19:00-21:00 שבו אנו מובילים נוער לשינוי ,ניתן לראות זאת מתחילת האימונים הראשונים עד לסוף שנה איך ילדים מתחזקים ומכינים את עצמם יותר לצבא, ונותנים להם "לחוות" מה זה בעצם צבא?ומה הם הולכים לעבור כשהם יתגייסו ויחוו שירות משמעותי בצהל.

3.       אינטרנט: רשת האינטרנט היא כלי עבודה להשפעה על התודעה הציבורית, לפתיחת אפשרויות להתארגנות, לאיסוף מידע, הפצת מידע, שיתוף ומתן שירותים.

גם בפעילות האינטרנטית חשוב לתכנן את האסטרטגיה. פעילות באינטרנט אינה עולה כסף אבל היא דורשת זמן. כלי העבודה באינטרנט יכולים להיות אתר שיהיה מרכז הפעילות ותהיה לנו שליטה מרבית על פרסום. דף פייסבוק הוא כלי נחמד ופופולארי, אבל לא מספיק ויש לו את המגבלות שלו. יצירת בלוג, שימוש ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ולינקד-אין, המאפשרים לפרסם עדכונים ומידע בכמה רשתות בבת אחת. 

 לעמותת "אחריי" יש אתר מרכזי שבו מסבירים מה זה בעצם אחריי?מה חווים באחריי?למה זה בעצם מכין אותך?

ויש את אתר הפייסבוק ,שבו מעדכנים באופן שותף על התנדבויות,על שעות הפעילות,על כל מיני סוגי יחידות בצבא קרביות שבו מסבירים ועוזרים ,וניתן להיעזר באתר לגביי שאלות על הצו ראשון, פרופיל , מנילה,קבא,דפר. שגורם לך להבין וללמוד על דברים שלא ידעת קודם.